שיתוף

סתיו 2021 גדוש אירועי עיצוב בינלאומיים

עם נעילת שערי ה Salone Del Mobile במילאנו לפני שבועיים, (שהתהדר בשם Supersalone לציון יום הולדתו ה-60), נפתח שבוע העיצוב בפריז Maison & Object, שממנו המשיכו שוחרי העיצוב במעבורת מ Cale (או בטיסה ישירה) לשבוע העיצוב בלונדון או בשמו הרשמי London Design Festival, אשר שימש אוברטורה לקהל "מטיבי הלכת בעולם העיצוב", שהמשיכו לבזל שבשוויץ ל Design Miami Basel. 
 
4 אירועי עיצוב נחשבים, פלטפורמות בינלאומיות ממותגות, שקהילות העיצוב מרחבי העולם נוהגות לפקוד על בסיס שנתי קבוע. כמובן שלאור זאת לא תוכל העיר ניו יורק לוותר גם השנה על Archtober – חודש העיצוב המסורתי שמתקיים באוקטובר בניו יורק, אירוע שאולי היה נדחה שוב אלמלא ערי הבירה האירופאיות הצהירו על חזרה לשגרת התערוכות הבינלאומיות.
 
האמת…. נדמה שלאלפי שוחרי האדריכלות והעיצוב מסביב לגלובוס לא ממש אכפת היה מה יהיה שם…. העיקר שיהיה!!! ואולי זאת גם הסיבה שרבים מהמבקרים (critics), אשר גם בימים כתיקונם מתקשים לפרגן ובעיקר שמים זרקור על האכזבות הבולטות לשיטתם, הביעו תסכול ואפילו זעם על היעדר "משהו" אחר – ניצוץ פוסט קורוני.

Wellness – בריאות נפשית וגופנית היא התמה המרכזית ששנת 2020 הכניסה לראש סדר היום בשיח העולמי בכל תחומי החיים, ומכאן שתמה זו הוצמדה לכל רעיון, מגמה, פריט, מיצג ודיון שלקחו וייקחו חלק באירועי העיצוב של סתיו 2021.
 
העיר מילאנו, שנוטפת עיצוב גם בימים כתיקונם ולא רק בימי התערוכה השנתית, התאימה את עצמה באופן מושלם לקונספט החדש שיצר ואצר האדריכל סטפאנו בוארי בדמות החוויה האורבנית של האירוע שהוגדרה מחדש וללא ספק עמדה בציפיות. קירות תצוגה דינאמיים ניפצו את התפיסה השמרנית שריהוט חייב להיות מוצג על פי הכללים המקובלים. מתחמים קונספטואליים, כמו הסארנגטי שבאפריקה, שימשו את המעצבים הוותיקים והחדשים כמוטיב חזרתי ביצירותיהם החדשות. 24 פביליונים כללו בין השאר מוצרים חדשים של החברות המסחריות הגדולות והקטנות כאחד. 

אין ספק שהיו אנקדוטות מרהיבות שלא יכלו להיכשל או לאכזב – החל מהתצוגה הנהדרת של Dior – הומאז' לרהיטי לואי ה16, תצוגת הטקסטיל האמנותית של Hermes וכלה בפריטים המיוחדים שאצרו המוחות הגאוניים של Artemest. גם קריאות התפעלות נשמעו לא מעט, הודות לתצוגת חפצים בהשראת מים שהביאה את בשורת "בואו ננצור את הרגע", כשהוצגו בה למשל פריטי עיצוב שמחקים את תנועת האדוות.
תערוכת  "סיום אבוד" היוותה הכרה ראויה ומכבדת של Supersalone בסטודנטים שסיימו בהרבה חרדה את השנה שעברה, ותצוגות כמו Poltrona Frau's Boundless Living, היוותה דוגמה מייצגת לאין ספור רעיונות לריהוט חוץ כשההתייחסות בעקבות הקורונה לסלון בפנים הפך שוויוני לגמרי ל"סלון" שבחוץ.
 
הזווית המעניינת ביותר בתערוכה המסחרית  במילאנו היתה, כשהתברר שחברות הריהוט הוותיקות כמו Giorgetti , Molteni Knoll ודומיהם, ניצלו את המומנטום של ״עכשיו מותר הכל״ ונעתרו להמלצות האוצרים להציג את הפריטים החדשים שלהם במסגרת מייצגים אבסטרקטיים, מיצגים אשר מעולם לא העזו לעשות בהם שימוש מחשש שהדימוי הקונסרבטיבי שלהם יפגע.
 
באופן טבעי החדשנות התבטאה בחשיפה לחומרים חדשים ברי קיימא, כמעט כולם הציגו ריהוט ופריטי עיצוב מחומרים וטכנולוגיות שילוו אותנו לאורך שנים. נושא הקיימות הפך כצפוי לדרישת סף בכל רעיון שהועלה או מוצר שהוצג, אבל… נדמה שהמאמץ והאנרגיה שהושקעו ומושקעים בהיבטי הקיימות דחקו את הפתרונות התפקודיים לשוליים, והאכזבה מכך עצומה!!! הרי העידן נוכחי מאופיין בהשתלטות (עויינת וידידותית כאחד) של המסכים הקטנים על חיינו, כסא כבר לא ממש משמש לקריאת ספר או עיתון, וגם על שולחן הקפה בסלון כבר מזמן לא מונחים ספרי תרבות ואומנות כחלק מהסטיילינג ה So Called אינטלקטואלי. 
לעומת זאת, אמצעי טעינה אלחוטית לטלפונים ואוזניות יכולים היו כבר להשתלב כחלק אינטגרלי מהריהוט ולהדהים בפתרונות עיצוביים מקוריים. ומה עם פתרונות דינמיים ושימוש רב תכליתי בחללי מגורים: שינה? עבודה? אכילה? שתיית קפה? – כל אלו כבר היו  אמורים להשפיע ישירות על שולחן העבודה או כוננית הספרים. מה הטעם במאחזי יד לכורסא ולמה אין ביטוי פונקציונלי וארגונומי שמשרת את תנוחת המרפקים כשצופים במסך הסלולרי? או למשל עולם התאורה – לא רק חיסכון באנרגיה וכללי Wellness מנחים, איפה הם הפתרונות לגופי תאורה יפיפיים וידידותיים גם במובן המעשי, ולא כאלו שחייבים לכבות, כי הם משתקפים במסכי האייפון או הטאבלט?
 
אחת התכונות הווירטואוזיות של המעצבים במאה ה-20 היתה היכולות לבסס את המונח אומנות שימושית בעיצוב פריטי העיצוב שאנחנו עושים בהם שימוש, בד בבד עם האסתטיקה והאומנות שהושקעה בעיצובם. את זה חיפשנו במילאנו בפריז ובלונדון ואיכשהו… זה לא היה דומיננטי מספיק, לפחות לא בהיקפים המצופים.
 
סלון דל מובילה, הוותיק מכולם, נחשב לאירוע העיצוב החשוב בעולם, וזוכה לקונצנזוס רחב בקרב אסכולות שמרניות ומייניסטרימיות בעולם העיצוב, כמו גם בקרב אלו שמחפשים רעיונות אזוטריים או חשיפה לביטוי עיצובי אישי, והשתתפו בו השנה מעל 60,000 מבקרים, מספר ראוי לכל הדעות בהתחשב בקורונה והיקף שטחי התערוכה שהיה קטן מאשר בשנים קודמות.
ב Maison et Objet  בפריז נכחו השנה 50,000 מבקרים מקצועיים, ויותר מ-3,000 מותגים מציגים מ-64 מדינות שונות.
בינתיים מסתמן ששבוע העיצוב בלונדון LDF התאמץ במיוחד לבחון את "הגדרת הנורמלי החדש" (למרות שניתן היה למצוא במילאנו בתערוכות הפרינג' הרבה רעיונות שנוצרו מתוך חיפוש דומה), ומהרשמים בשבוע האחרון (האירוע עדיין בעיצומו) נדמה שזהו כבר תוצר מעובד יותר בהיבט של האינטראקציה הפיסית של קהילת המעצבים והאדריכלים עם מה שהעיר לונדון מציעה לשוחרי העיצוב בשבוע הזה.

בכל זאת בנימה סלחנית יש לומר שהיוצרים, האוצרים, המעצבים והיצרנים זכו רק ל-6 חודשי חסד (בנוסף ל-12 הקבועים מדי שנה), על מנת לחשוף קולקציות עדכניות ורעיונות חדשניים אשר מבטאים את המציאות המשובשת שנחתה על העולם במפתיע, וזה כנראה ממש לא מספיק כדי להנביט מחדש את עולמות העיצוב..
 
ועידת העיצוב של מרכז הבנייה הישראלי ב  7-9 בדצמבר תשקף הרבה מעולמות התוכן שנחשפו בסתיו 2021, ואז, כבר תהיה גם פרספקטיבה קצת יותר רחבה שתאפשר דיון מפרה בכל הסוגיות הנ"ל.
 
תודה גדולה לאדריכל אביתר דן המוכשר מאולטימה סטודיו על הצילומים המרהיבים שסייעו להמחיש מעט ממה שהוצג במילאנו. 

השאירו פרטים לפרטים נוספים והרשמה לאולטימה

כתבות נוספות

איך בוחרים מעצב פנים?
מאת:
טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) מעצבת מחדש את עולם האדריכלות והעיצוב
מאת:
איך מציאות מדומה ומציאות רבודה משנות את עולם עיצוב הפנים?
מאת:
מה ההבדל בין אדריכל למעצב פנים?
מאת: