503W 24th street
לכאורה עוד כתובת של בניין ייחודי על "גדות" ההייליין במקטע שלו בסוהו בניו יורק.
ההייליין משופע באוצרות אדריכלים, למעשה הוא אחד הדוגמאות היפות בעולם למרחב ציבורי לינארי אשר נראה כמו חוט שלאורכו שזורים אבני חן שונות זו מזו, וכל אחת יצירת מופת אדריכלית בפני עצמה.
אבל הבניין אשר ממוקם בעיר ניו יורק בכתובת 503W 24th street הוא לגמרי one of a kind – יצירה הראויה לתשומת לב מיוחדת.
עוד לפני שהתכנון הופקד בידי גאון (יש יאמרו פרובוקטור ללא גבולות), נבחר "גטי" לשמש כאייקון שיווקי לפרויקט, שם שנשען על העובדה ששכנה במגרש זה תחנת הדלק גטי, אבל הקונוטציה למרכז גטי, אחד ממוסדות האומנות הנחשבים בעולם, בלתי נמנעת, ומשליכה באופן אסוציאטיבי מיידי על היותו של הבניין חלק מסצינת האומנות והקהילה התרבותית האליטיסטית בסוהו של ניו יורק, קהילה המושקעת כלכלית ומנטאלית בעולם האומנות המקומית (ניו יורק) והגלובלית.
הקונספט של בנינים המשלבים דירות יוקרה וגלריות לאומנות כבר קיבל הכרה במספר בניינים באזור וכבר בתחילת הדרך שולבו בתמהיל הייעודים שלו, גלריית Lehmann Maupin ומוזיאון פרטי בבעלות ג'יי טומיליסון היל הכולל אוסף המוערך ב-800 מיליון דולר. מכאן היה רק טבעי לסמן את הבניין להברקה או גחמה או שיגעון אשר ייחשבו להשקעה נדל"נית לצרכי מגורים (אבל לא בכרח). לצורך כך בחרה הנהלת Victor Group , החברה היזמית, את אדריכל פיטר מרינו שהופקד על האדריכלות ועיצוב הפנים.
אבל …פיטר מרינו הוא לו עוד אדריכל שאפשר פשוט לשכור את שירותו לתכנון פרוייקט. פיטר מרינו הוא אומן יוצר שבוחר את עבודותיו בפינצטה שעברה חיטוי יסודי, הוא אינדיבידואליסט שדורש לקבל חירות תכנונית וכלכלית כתנאי לתכנון.
פיטר מרינו (בדומה למיכאל אנג'לו) קנאי לעבודתו ולא מאפשר לאיש לראותה לפני שהושלמה – נדרש יזם אמיץ, בעל אורך רוח, כיס עמוק ואופטימיות מאד לא זהירה, למינוי פיטר מרינו כאדריכל ומעצב הפנים של בנין מסוג זה שצריך בסופו של דבר גם להיות כלכלי.
כבר בתחילת הפרויקט הודה פיטר מרינו שההשראה לתכנון ה GETTY נולדה מהערצתו ל-Fondazione Querini Stampalia של קרלוס סקרפה בוונציה. "הוא לוקח את קווי האור ומזיז אותם קדימה ואחורה מול מוצקים", אמר מרינו. "התנועה והמיקום האנכיים האלה כל כך נהדרים כי שום דבר אינו אותו דבר."
המגרש נרכש ב 2013 ובסוף 2018 כבר ניתן היה להשמיע אנחת רווחה.
התכנון האדריכלי ב Getty עלה על הציפיות, בניין עדכני אבל מאופק יחסית – בניין העשוי מעטפת מברזל שחור וזכוכית, קיר מסך עם בחלוקות פונקציונאליות (חלקים נפתחים) המתמזגים עם מרפסות לכיוון נהר ההדסון, וחלקים קבועים המאפשרים קירות פנים בכל מיקום רצוי. הגיאומטריה המשתנה של הבניין, מייצרת השתקפות של הסביבה כמו יצירת אומנות קינטית המתמזגת עם קו הרקיע של תוואי הבניינים לאורך טיילת ה HIGHLINE . הגיאומטריה של הבניין היא תוצאה של פיצוח מוצלח לדרישה לייצר מספר קטן של יחידות בוטיקיות בגדלים שונים, מאפיינים שונים ונפחים שונים.
וכל יחידת דיור או חלל משותף (כמו הלובי למשל) זכו לניצוץ של גאונות ייחודי לו בזכות עיצוב הפנים של פיטר מרינו ב Getty.
כל יחידה מטופלת כיצירת אומנות עצמאית, הריצופים, חדרי האמבטיה, המטבחים, פריטי הריהוט, עבודות הנגרות בחדרי הארונות, הדלתות שבין החללים, גופי התאורה, כלים סניטאריים וברזים, שטיחים, הצללות, וכמובן דקורציה , טקסטיל ופרטי האומנות – תמונות, פסלים, חפצי נוי, ופרטי ריהוט. ובאופן הצהרתי, ללא קרניזים ואלמנטים כמו נישות מבונות .
במקרים רבים ביחידות השונות, הרצפה היא פריט האומנות, במקרים אחרים חיפוי הקיר או משטחי השיש באמבטיה ובמטבח הן יצירה עצמאית.
למעשה… בכל יחידת דיור … העיצוב מתחיל מניצוץ כלשהו של גאונות.
לדוגמא – הבחירה של לוחות השיש בחדרי אמבטיה, משתנים בכל דירה, ונחרו ישירות מהמחצבה עצמה כחלק מתהליך התכנון שכלל כמובן גם את אופן פריסתם.
או למשל – מראות והשתקפויות מבעד לחיפויים, מקירות המסך או אפילו מרהיטים אשר נבחרו מוקמו בקפידה כאשר נדמה שההשתקפות היא חלק ממניפולציות עיצוביות שפיטר מרינו עושה בהן שימוש לטובת שינוי תפיסת החלל.
חלק מעבודות האומנות גם הן פרי עבודתו של פיטר מרינו שמעצב גם פריטי ריהוט, פסלים וחפצי אומנות. וכך למעשה מיטשטש הגבול בכל הפרויקטים שבתכנונו, ובגטי במיוחד, בין אדריכלות, עיצוב פנים ואומנות.
אין ספק The Getty הוא שילוב מופתי של יזם, לוקיישן, ואדריכל- אומן- מעצב, שהסכימו על ה VISION והפיקו יחד יצירת מופת.
- קרדיט תמונות: Victor Group
