פביליונים Pavilions – או ביתנים בשמם העברי – נחשבים בעיני רבים לז'אנר אדריכלי מכובד והמאפיין המשותף העיקרי שמחבר ביניהם היא אורך החיים הזמני הצפוי להם.
במאה השנים האחרונות הפכו התערוכות הבינלאומיות, בכל תחום, לאירועים מבוקשים, אירועים ממנפי תיירות ואטרקציה בינלאומית יוקרתית.
הפביליונים ועוצמת החוויה הפיסית שהם מעניקים למבקר, עלולים אמנם להיעלם עם השתלטות המטוורסים והמציאות הוירטואלית, אבל בינתיים תכנון הביתנים בתערוכות הבינלאומיות השונות מקבל תשומת לב מלאה מהאדריכלים העוסקים בתכנונם. ולראיה, לכל משרד אדריכלים נחשב יש ברזומה שלו לפחות פביליון אחד שהוא אחראי לתכנונו באירוע בינלאומי כלשהו. משרדי האדריכלות של סנטיאגו קלאטרווה, זאהה חדיד, ביארקה אינגלס, SANNA, ניקולס גרימשואו, נורמן פוסטר, הרצוג דה מרון, דיויד אדג'יה (הסטארכיטקט הכי מדובר היום בעולם) הם רק חלק קטן מהרשימה.
לדוגמה – ביתן הסרפנטין, (הביתן השנתי של גלריית סרפנטין בלונדון) הפתוח מדי שנה מיוני עד אוקטובר, הפך לאתר בינלאומי לניסויים אדריכליים, והציג פרויקטים של כמה מגדולי האדריכלים בעולם.
אבן דרך מרכזית בהיסטוריה של הפביליונים, הונחה ללא ספק בביתן ברצלונה, אשר תוכנן על ידי לודוויג מיס ואן דר רוהה ולילי רייך כביתן הלאומי הגרמני לתערוכה הבינלאומית של ברצלונה ב-1929. הביתן הנחשב ליצירה סמלית של התנועה המודרנית, נבנה מזכוכית, פלדה וסוגים שונים של שיש. לאחר נעילתה של התערוכה, הביתן פורק בשנת 1930. ככל שחלף הזמן, הוא הפך לנקודת התייחסות מרכזית לא רק בקריירה של מיס ואן דר רוהה עצמו, אלא גם באדריכלות של המאה העשרים כולה. בהתחשב במשמעות ובמוניטין של הביתן, המחשבות פנו לעבר שיקום אפשרי שלו.
גרסה נוספת של אירוע בינלאומי מוביל המושתת על פביליונים מיוחצנים הוא האתר המסורתי של תערוכות הביאנלה בונציה – הג'יארדיני מאז המהדורה הראשונה ב-1895, אתר שכולל ביתני קבע – שתכולתם ועיצובם מתחלף מתערוכה לתערוכה. הביתן המרכזי של הג'יארדיני ממוקם בקצה המזרחי של ונציה והוקם על ידי נפוליאון בתחילת המאה התשע-עשרה. הייתה זו ההצלחה של המהדורות הראשונות של הביאנלה (יותר מ-200,000 מבקרים ב-1895, יותר מ-300,000 ב-1899) שהאיצה את בנייתם של ביתנים זרים מאז 1907, שנוספו לביתן המרכזי שכבר נבנה. מתחם הג'יארדיני כולל 29 ביתנים של מדינות זרות, חלקם עוצבו על ידי אדריכלים מפורסמים כמו ביתן אוסטריה של יוזף הופמן, הביתן ההולנדי של חריט תומאס ריטוולד או הביתן הפיני, תכנון מראש עם תכנית טרפזית ארגולרית שתוכנן על ידי אלבר אלטו.
כמובן שגם האדריכלים המובילים את תכנון הביתנים הישראלים בתערוכות הבינלאומיות, רואים בתכנון הביתן הישראלי משימה רב תחומית (אדריכלות, עיצוב פנים, תפאורה, תאורה, שמע, אינטראקטיביות, וחוויות חושיות) החל מאדריכל חיים דותן שתכנן והקים את הביתן הישראלי בשנחאי 2010 ועד לאדריכל דוד קנפו האחראי לתכנון הביתן הישראלי בתערוכת האקספו המתקיימת בימים אלו בדובאי.
אגב, לא כל מבנה שבשמו מתנוססת המילה פביליון – עונה על קריטריון הזמניות (כמו למשל הפביליון של מרינה ביי בסינגפור, מבנה מרשים שתכנן משה ספדיה והוא מבנה קבוע כחלק מכל הקומפלקס של מרינה סאנדס ביי.
דובאי ש By Definition היא המדינה אשר לוקחת, בכל תחום, את היכולת האנושית לקצה, היא המארחת הנוכחית של תערוכת האקספו 2020 (שנדחתה בשנה בגלל מגיפת הקורונה אך נותרה בשמה המקורי).
מתחם האקספו בדובאי יוצא דופן מבחינות רבות, אחת מהן היא העובדה המאתגרת שהאדריכלים נדרשו לתכנן פביליונים (ביתנים) המבוססים על התמה של התערוכה והשיוך הלאומי לתמה זו – בונים עולם טוב יותר, מחברים מוחות ומעצבים את העתיד באמצעות קיימות, ניידות והזדמנויות.
בדובאי כמו בדובאי….. גם האקספו מבטא את האתוס הלאומי בהצגת תכלית משמיטת לסת, של האנושות כולה. שער הכניסה "הפשוט" מבחינה אדריכלית וגאומטרית מתנשא לגובה, בקנה מידה על אנושי בדומה לאדריכלות הקלאסית ביוון העתיקה.
אלא שהאדריכלים והמתכננים של הפביליונים המגוונים באקספו של דובאי, לא יכלו התעלם מההכרה שהמתחם יישאר על תילו כמבנה קבע ויהפוך לחלק אינטגרלי ממחוז חדש אקסטרווגנטי, מעורב שימושים שהשייח מוחמד מתעתד להקים מסביב לגבולות הקיימים של האקספו מיד עם נעילת שערי התערוכה.
מחוז 2020 (זהו שם המחוז המיועד) והמהות המוצהרת של השייח בנוגע למחוז זה, היא ליישב את המחוז בקהילה מכילה ומגוונת המחפשת דרך חיים מאוזנת יותר – מקום שמתעדף רווחה, מעורר רעיונות חדשים, מסייע לצמיחה ומאפשר פוטנציאל אנושי. מחוז 2020 צפוי להתפתח מ-Expo 2020 דובאי כעיר חכמה ובת קיימא המתמקדת בצרכים של הקהילה העירונית שלה. בנוסף, המחוז יספק מערכת אקולוגית עסקית מונעת חדשנות שתפגיש בין מוחות גלובליים ותאמץ ותיישם טכנולוגיה וחדשנות דיגיטלית כדי לתמוך בצמיחת התעשייה.
האקספו בדובאי לא הכזיב, ואדריכלות הפביליונים קיבלה ביטוי מחודש בהתאם לציפיות ולרוח התקופה (בעיקר בנושא הקיימות ומשבר האקלים) באקספו בדובאי מרוכזים אינספור פלאים אדריכליים במקום אחד – כולל משטח הקרנה 360 מעלות הגדול בעולם, 90+ ביתנים בעיצוב ייחודי ו-200,000 מ"ר של מבני LEED זהב ופלטינה עתידיים.
כל ביתן מספר סיפור כמקובל באקספו – האדריכלות בפביליון של איחוד האמירויות למשל (שתוכנן ע"י סנטיאגו קלאטראווה ללא מגבלת תקציב כמובן) עושה שימוש מטאפורי בכנפי בז, הניתנות לפתיחה וסגירה תוך 3 דקות! והסיפור במיצג שבתוכו מוליך את המבקר דרך המסע מעברה לעתידה של איחוד האמירויות.
הפביליון של דרום קוריאה שממוקם ברובע הניידות והתחבורה של התערוכה, מורכב מלמעלה מ-1500 קוביות מסתובבות צבעוניות מוארות בלילה. התערוכה האינטראקטיבית בתוך המבנה, מובילה את המבקר במסדרונות ומרפסות במסלול המסתיים בקולנוע אנכי (אתה נשכב על הכרית המאסיבית צופה בסרט קצר קוריאני). התערוכה שבביתן מבוססת על נושא חברה היפר-מחוברת ובוחנת את אופציות הניידות העתידיים.
בביתן הבריטי מומש רעיון מסקרן. כאשר בחזית המבנה הבניין משובצים בסדר מופתי, בלוקים מוארים ב-LED של מילים שהם למעשה שיר שנוצר באמצעות בינה מלאכותית מהמילים שהוגשו על ידי מבקרי התערוכה. האלגוריתם המתקדם המפיק את השיר הקולקטיבי המצטבר מאיר את חזית הקוטר שלו בקוטר עשרים מטרים. יתרה מכך, עיצוב הבניין נועד להסב את תשומת לבנו לחשיבות ההולכת וגוברת של אלגוריתמים. נו טוב, אם משתמשים בהם למטרות טובות, בסדר, אחרת, היזהרו מקידוד מנטלי, הביתן הבריטי מעורר שיח פילוסופי מכוון העוסק בטכנולוגיה ושיתוף פעולה אנושי, או ליתר דיוק מותר הטכנולוגיה על פני יצירתיות אנושית?
בביתן של ערב הסעודית יש הבחנה מרשימה בין הנראות שלו בשעות היום והנראות שלו בשעות החשיכה. בשעות היום החלק החיצוני של ביתן ערב הסעודית כולל את מסך המראה האינטראקטיבי הגדול בעולם עם כ-8,000 נורות לד המאירות בדוגמאות שונות של צבעים. אלה משתקפים במראה. ניתן לראות את המראה המרשים הזה בלילה לאחר רדת החשכה. המבנה דמוי הפריזמה מכונה "החלון לעולם", ומזמין את המבקרים להכיר את העבר העשיר של המדינה, פלאי הטבע עוצרי הנשימה והעתיד המבטיח. ואכן, מבחוץ, הבניין נראה כאילו הוא מחפש את השמיים, וזה מרמז על שאיפותיה הבלתי מוגבלות של סעודיה. אולם התצוגה כולל גם המון מיצבים מרשימים. החלק האהוב עלי היה מסך מעוקל מאסיבי המציג אזורים שונים בארץ.
מובן מתחם האקספו כמו כל מתחמי התערוכות בעולם מהווה מרכז כובד אורבני בין אם הוא זמני או מתחם קבע וככזה, הופך בעצמו להיות סמן דרך בתכנון המרקם העירוי שמתהווה מסביבו.
תודה לעומרי רולס על הרשמים, האנקדוטות הסקירה המקצועית והתמונות.
